שיקום משאבי טבע
מיגור מינים פולשים בICL ים המלח
במסגרת מתוכנית פיתוח לאומית לאזור ים המלח, רשות הטבע והגנים מובילה פרויקט לביעור מינים פולשים. מטרת הפרויקט היא שיקום ושמירה על המגוון הביולוגי באזור ע"י ניסיון למגר את מיני הצמחים הפולשים שהשתלטו על הצמחייה המקומית. ICL ים המלח לוקחת חלק פעיל בתוכנית והשיקה, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מיזם רב-שלבי למיגור מיני הצמחייה הפולשים בשטח מפעלי ICL ים המלח ולחיזוק השמירה על המגוון הביולוגי.
מהו מין פולש?
זהו מין שהגיע בסיוע אנושי, התבסס והרחיב את התפוצה שלו על חשבון מינים מקומיים. לדוגמה, חדקונית הדקל (חיפושית), שהתפשטה ופגעה בעצי תמר רבים ברחבי ישראל; נמלת האש - נמלה קטנה ואגרסיבית, שהתפשטה על פני אזורים נרחבים בישראל ומהווה מטרד קשה לאדם; ועוד.
עקירה ושיקום
בסדום, ביוזמה של ICL ים המלח (מחלקות איכות הסביבה והתשתיות), הוחלט לקדם פרויקט לביעור צמחים פולשים, אשר מנביטים עצמם באופן לא מבוקר, בין היתר בשטחי שמורות הטבע, וגורמים להפרת האיזון האקולוגי. מכיוון שסדום הינו אזור מבודד יחסית, המאבק בצמחים הפולשים בשטח זה אינו אבוד. לכן התגייסה ICL ים המלח, בשיתוף רט"ג, למבצע עקירת הצמחים הללו (עצי וושינגטוניה וינבוט בעיקר) בשטח המפעל ולאורך כביש 90.בנוסף, ועם הפנים לעתיד,ICL ים המלח תימנע משתילת צמחי נוי פולשניים בגינות המפעלים בסדום, ובראש ובראשונה מנטיעה של מינים הידועים כפולשים.
כחלק מהתוכנית נעקרו עצים אשר מוגדרים כמינים פולשים. במקומם יושבו לאזור מינים מקומיים במקומות המתאימים לכך. כבר השנה בט"ו בשבט ניטעו בשטחי המפעל מיני צמחים מקומיים, כגון "תפוח סדום".
צמצום זיהום אור בICL ים המלח
אור מלאכותי מאפשר לנו לעבוד בכל שעות היממה, אך במקביל יוצר אתגרים בתחום המגוון הביולוגי, בשל הארה לא טבעית של הסביבה. השפעת התאורה המלאכותית על הסביבה הטבעית מכונה "זיהום אור". הארתם של האזורים הסמוכים למתקני ייצור בשעות הלילה מפרה את האיזון האקולוגי, עלולה להפריעלבעלי החיים ולשבש תהליכים ביולוגיים המתרחשים רק בחשיכה. הפחתת זיהום אור עשויה להיות פשוטה וכרוכה למשל בהסרתה או כיבויה של תאורה לא חיונית, הפחתת עוצמתם של מתקני התאורה, הגבלת שעות ההפעלה, או בחירה באמצעי תאורה חלופים כגון פנסים ממוקדים ולא פנסים המאירים מעגל רחב וסימטרי.
מתקני הייצור של ICL ים המלח ממוקמים באזורים רגישים מבחינה נופית ואקולוגית ולכן חשוב לנו לצמצם ככל הניתן את ההשפעה על הסביבה ועל המערכות האקולוגיות. ICL ים המלח מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגר צמצום זיהום האור במספר דרכים:
- החלפת גופי תאורה עם נורות מכספית ונל"ג לתאורה ע"י נורות לד.
- זווית הפיזור של גופי תאורה לד לא עולה על 120 מעלות בשונה מגופי תאורה אחרים שיכולים להגיע ל-360 מעלות.
- שינוי שיטת ההארה בשטחים פתוחים (בארות, ת"ש), כך שתעשה באמצעות חיישן תנועה. חצרות קידוחים שהיו לפני כן מוארים בכל שעות הלילה, מוחשכות כעת. תאורה הנדרשת לצורכי עבודות תחזוקה דחופות במהלך הלילה (אירוע נדיר) ניתנת להפעלה הן מרחוק והן באופן מקומי. יוזמה זו ב-40 חצרות קידוחים במרחב סדום בוצעה בשיתוף רט"ג.החשכת התאורה בחצרות הקידוחים בשטחים הפתוחים מפחיתה את "זיהום האור" הנגרם על-ידן וכן את עלויות האנרגיה.
שיקום ושחזור קרקע
חלקו הדרומי של אתר ICL ים המלח (מי"ה) כולל כ-360,000 דונם משטחי מדבר יהודה שבסמוך לים המלח. אזור זה מתאפיין בתכונות נופיות, גיאולוגיות והיסטוריות ייחודיות, שחלקן הושפעו מפעילויות הכרייה, ההפקה והקידוח של ICL ים המלח (מי"ה), כמו גם מגורמים אחרים שאינם קשורים לחברה. ICL ים המלח יוזמת ומבצעת פרויקטים שונים לשיקום שטחים בתחום הזיכיון. החברה ממשיכה במאמציה להפחתת "טביעת הרגל" הסביבתית שלה.
ICL פועלת גם במסגרת מיזמי שיקום בשיתוף גורמים כגון המועצה האזורית תמר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. בין המיזמים ניתן למנות תוכנית לשיקום שפך נחל חימר, עבודות להנגשה בטוחה של שטחים פתוחים לציבור, עבודות לשימור "אגם מלחת סדום" והנגשתו לציבור הרחב, ועוד.
שיקום שטחים שהופרו כתוצאה מפעילות ICL ים המלח בשטח הזיכיון
במהלך העשורים האחרונים ביצעה ICL ים המלח עבודות עפר שונות בשטחים הפתוחים בשטח הזיכיון של החברה, לטובת פעילות מפעלי היצור. ביצוע עבודות אלו גרם להפרות ולמפגעים סביבתיים שונים, בהם החליטה ICL ים המלח לטפל. ICL ים המלח פועלת בשנים האחרונות לתיקון המפגעים הללו ולשיקום השטח, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הלאומיים. בהמשך מתכננת ICL ים המלח להמשיך ולשדרג חלק מהאתרים הללו על-מנת להנגישם לציבור הרחב.
בוצע על-ידי גיאוטבע
| גודל השטח | שטח מוגן | מצב שיקום | |
|---|---|---|---|
| בריכת נוית והרי סדום | 28.5 | בתוך שמורת טבע | שוקם במלואו – אישור צד שלישי |
| נחל אשלים - כביש 90 מזרח | 6.5 | סמוך לשמורת טבע | שוקם במלואו – אישור צד שלישי |
בוצע על-ידי גיאוטבע
חשיפת תופעות גיאולוגיות יחודיות בשל החתרות נחל הערבה
ערוץ נחל הערבה מהווה מעין גבול טבעי בין ישראל לממלכת ירדן. תחילתו מדרום לבריכות האידוי הדרומית ביותר של ICL ים המלח, דרך התוואי שבין בריכות האידוי הירדניות ממזרח לבריכות ICL ים המלח ממערב ומשם ממשיך וזורם צפונה עד לנקודת השפך באגן הצפוני של ים המלח.
באזור החיץ שבין המפעלים מתפתל תוואי נחל הערבה, אליו מוזרמות תמלחות המפעלים לאחר קציר המינרלים. בנוסף, מתנקז ממערב זרם צידי, מתעלה שבה זורמים מזה שנים רבות בעיקר תמלחות המחלחלות באופן טבעי מבריכות האידוי של מי"ה, חזרה לאגן הצפוני.
בסוף שנות השבעים ניתקו האגן הצפוני, שהוא טבעי ועמוק, והאגן הדרומי, שהוא רדוד, ובו מערך בריכות
האידוי של מי"ה. שטח החיץ בין האגן הצפוני לדרומי הוא למעשה שטח ים שהתייבש, אזור מסוכן, בשל ריבוי בולענים ומוקשים הפזורים בכל השטח. לנוכח ירידת מפלס האגן הצפוני והפרשי גובה שנוצרו בהתאם, התחתר נחל הערבה (כלומר הלך והעמיק), תוך חשיפת תופעות גיאולוגיות יוצאות דופן ביופיין. זהו כביכול ה״הנהר הסודי״ .
עבודות תשתית:
מהצד הירדני של הנחל מבוצעות עבודות תשתית, ליצירת דרך גישה זמנית (שתתכסה בעונת השיטפונות הבאה) לצורך ביצוע בדיקות על דרכי התמודדות אפשריות עם המשך ההתחתרות של נחל ערבה, העשויה לסכן את יציבות בריכות המלח.
העבודות המבוצעות על ידי מי"ה, הן חלק מפרויקט רחב היקף של קציר המלח, על פי הסכם עם ממשלת ישראל, שמטרתו היא לקבע את מפלס המים בבריכה ובכך לאפשר למתחם המלונאי להתפתח ואף לצמוח.
"הנהר הסודי", הוא בעצם מסלול זרימה מוכר וידוע באזור. הרשויות מכירות היטב את ערוצי הזרימה. התקיימו אין ספור סיורי תצפית על אזורים אלה, לרבות סיורים מוסקים, לנוכח העובדה כי חל אסור להיכנס לשטח מסוכן זה.
הזרמות התמלחת ע"י מי"ה מדווחות באופן שקוף ורציף לרשויות ומתבצעות לפי היתרים שפרסומם ציבורי.התחתרות נחל הערבה, כתוצאה מירידת מפלס האגן הצפוני של ים המלח, חשפה תופעות גיאולוגיות יוצאות דופן ביופיין.
פרויקט מרכז המבקרים – ים המלח
ICL ים המלח (מי"ה), בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תשקם את מחנה העובדים הישן של חברת האשלג הארץ ישראלית על מנת להפכו למרכז מבקרים חדש. מרכז המבקרים יציג שלושה נושאים מרכזיים:
- ההיסטוריה של מפעלי ים המלח, מלפני קום המדינה. בגלגולה הקודם של החברה, פעלה באזור ים המלח חברת האשלג הארץ ישראלית והועסקו בה מאות עובדים, הן יהודים והן ערבים.
- הצגת מאפייניו הייחודיים של אזור ים המלח, ערכי הטבע, המורשת והסביבה, והאופן שבו נוצרה בקעת ים המלח לפני עשרות אלפי שנים.
- התעשייה הקיימת באזור בעת הנוכחית – יחסי הגומלין בינה לבין הסביבה, תרומתה לכלכלת האזור והמדינה, ותפקידה החשוב בשרשרת אספקת המזון העולמית.
בפרויקט הושקעו מעל 40 מלש"ח ואנו מקווים כי ניתן יהיה לפתוח את האתר בסוף 2020.
גיבוש תוכנית מפורטת למרחב שפך נחל חימר, דרומית לים המלח
נחל חימר, אחד מערוצי הנחלים הארוכים ביותר במדבר יהודה, הוא בעל אופי גיאוגרפי ומגוון ביולוגי ייחודיים, הכוללים מבנים גיאולוגיים ומגוון של חי וצומח, אשר חלקם נדירים. בתוך שטח זה בוצעו עבודות כרייה ותשתיות מים נרחבות (סכירה ותיעול) לאורך שנים רבות, לרבות קידוחים ותחנות שאיבה עבור מפעלי ים המלח. החברה, בשיתוף רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית תמר, גיבשה תוכנית לשיקום משולב של האזור. התוכנית כוללת שיקום נופי ואקולוגי של האזורים שנפגעו, וכן פיתוח תיירותי בחלק הסמוך לכביש. כיל בחרה בקידום תוכנית הכרוכה בפיתוח מינימלי – כזה המאפשר למטיילים לסייר באזור מבלי לגרום נזק או הפרעה משמעותיים לסביבה. תוכנית זו תאפשר את המשך פעילות הכרייה לצד שיקום של האזור כולו. התוכנית המפורטת אושרה בשנת
