יעילות אנרגטית
בראשית 2013 השיקה החברה תוכנית יעילות אנרגטית גלובלית, כחלק מתוכנית היעילות המקיפה של הקבוצה – ACE ("שאיפה מובילה למצוינות" – Ambition Creates Excellence). לצורך כך פיתחה ICL מתודולוגיה אחידה הניתנת ליישום בכל אתרי ICL וכוללת יצירתו של מערך כישורים בתחום היעילות האנרגטית בתוך החברה.
תוכנית ACE מובילה לעתים קרובות לחסכון בעלויות תפעול ולשיפורי איכות, מעבר ליעדי הליבה הסביבתיים של התוכנית – הפחתת צריכת הדלק והחשמל ופליטות גזי חממה.
עד סוף שנת 2019 יושמה המתודולוגיה ב-28 מאתרי הייצור הגדולים ביותר של החברה. עד סוף שנת 2019 בוצע תהליך ACE ב-31 אתרי ICL (אשר שלושה מהם נמכרו מאז במסגרת מימושים). במהלך 2020 צפויים ליישם את המתודולוגיה שני אתרי ICL נוספים. באתרים אחרים מתבצעות בקרות חוזרות לצורך ריענון הנהלים והצוותים המקומיים ועל מנת לזהות הזדמנויות חדשות לחסכון באנרגיה. התוכנית התבססה זה מכבר כאמצעי העיקרי של ICL לשיפור היעילות האנרגטית.
מיזמים עיקריים שיושמו עד כה בתחום היעילות האנרגטית:
- מיטוב הבקרה והשימוש בציוד המשמש בתהליכי הייצור
- שימוש חוזר באנרגיית חום עודפת הנוצרת בארובות של מתקני הייצור
- אימוץ נרחב של טכנולוגיית מנועי תדירות משתנה (VFD) לשיפור יעילות השימוש בחשמל ובקרת תהליכים
- שיפור היעילות בהפקת אמצעי מפתח, לרבות אוויר דחוס, וואקום וקיטור
- פריסה של מערכות בקרה מתקדמות להשבתה אוטומטית של מערכות חשמל, תאורה ומיזוג אוויר שאינן בשימוש
- שדרוג נרחב של אמצעי תאורה בטכנולוגיית LED
בנוסף, ICL פועלת לשיפור המודעות וההתנהלות של עובדיה בכל רמות הארגון בנוגע לשימוש באנרגיה ומניעת בזבוז.
במסגרת תוכנית ACE, כיל מטמיעה שימוש במערכות ניהול אנרגיה חדשות ומשופרות. אתרי כיל מקבלים, ברמה הפרטנית, הסמכה חיצונית לפי תקן ISO 50001 (בעיקר אתרי כיל המתאפיינים בצריכת אנרגיה גבוהה), או הסמכה לפי תקן פנימי מקביל, הניתנת על-ידי פאנל אימות פנימי (בעיקר אתרי כיל המתאפיינים בצריכת אנרגיה בינונית ונמוכה). כל המתקנים עתירי האנרגיה של החברה צפויות לקבל הסמכה בהתאם לתקן ISO 50001 או התקן הפנימי עד שנת 2020. בין אתרי כיל שכבר קיבלו הסמכה בהתאם לתקן ISO 50001 עד סוף שנת 2018ניתן למנות את מפעלי ים המלח, כיל נאות חובב, כל שלושת אתרי כיל רותם (רותם, צין, אורון), כיל רותם פריקלאס, ארבעה אתרי כיל גרמניה
(Bitterfeld, Ladenburg, Amfert-Ludwigshafen ו-Hagesued), שני אתרים בכיל הולנד (Terneuzen and (Amfert Amsterdam וכיל סין Lian Yun Gang.
אתרי כיל המחזיקים זה מכבר בהסמכה על-פי תקן ISO 50001 אחראים, במשותף, לכ-75% מסך צריכת האנרגיה הגלובלית של כיל. במהלך 2020 צפויה הסמכה של 5 אתרים נוספים, ובכך יגיע שיעור הכיסוי של תקן ISO 50001 למעל 80% מסך צריכת האנרגיה הגלובלית של כיל.
בשנת 2019, כיל עדכנה את מדיניות האנרגיה שלה, אשר מייושמת באתרי החברה ברחבי העולם. המדיניות מתמקדת בחיסכון באנרגיה, שיטות עבודה ומערכי ניהול שהוצגו בעמוד זה. לחצו כאן לקריאת מדיניות האנרגיה המעודכנת.
מטריצות הצלחה
תוכנית ACE ליעילות אנרגטית של ICL הביאה עד כה לחסכון כולל בעלויות אנרגיה בסך של כ-75 מיליון דולר בין השנים 2013-2019, בהשוואה לשנת הבסיס 2012. סך החיסכון בשנת 2019 הסתכם בכ-12 מיליון דולר, בהשוואה לשנת 2018. היעד הנוכחי הוא להשיג חיסכון נוסף של 8 מיליון דולר נוספים בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019. החיסכון המצטבר בעלויות אנרגיה מאז הקמתו של המרכז למצוינות אנרגטית בשנת 2005 מוערך כיום בכ-180 מיליון דולר (לא כולל חיסכון הנובע מן המעבר לגז טבעי).
חלק מן היוזמות לחיסכון בעלויות אנרגיה אינן כרוכות בהכרח בהפחתת כמות האנרגיה הנצרכת. כך למשל, התאמת זמני פעילות הייצור ו/או התחזוקה באופן שיגביר את השימוש באנרגיה בשעות שפל של תעריף אספקת האנרגיה, או מעבר משימוש במזוט לשימוש בגז טבעי.
היעד של ICL הוא השגת שיפור משנה לשנה בעצימות האנרגטית, במעל 50% ממדדי הביצועים (KPIs) המבוססים על עצימות אנרגיה של מוצרים.
על מנת לוודא כי תוכנית ACE מביאה להפחתה במונחי אנרגיה, וכחלק מדרישות תקן ISO 50001, ICL עושה שימוש במדדי ביצוע מרכזיים (Key Performance Indicators – KPIs) למדידת העצימות האנרגטית של מוצריה. החברה מנטרת מדדים אלה, הנמדדים במונחי מגה-וואט/שעה לטון מוצר, ביחס למוצריה העיקריים. עם זאת, צריכת האנרגיה של קו ייצור מסוים לעתים קרובות אינה עומדת ביחס ישר להיקף ייצור. ישנן מספר סיבות אפשריות לכך, בהן:
- תמהיל מוצרים: בחלק מקווי הייצור של החברה מיוצר מגוון רחב של מוצרים, המתאפיינים בעצימות אנרגטית שונה, כאשר תמהיל המוצרים משתנה מדי שנה בהתאם לדרישות הלקוחות ולכוחות שוק "חיצוניים" אחרים שאינם בשליטת החברה.
- היקפי ייצור: חלק מצרכי האנרגיה הם קבועים ואינם תלויים בהיקף הייצור. לפיכך, ברוב המקרים, היקפי ייצור גבוהים מביאים לעצימות אנרגטית נמוכה יותר. לאור זאת, בחברה נעשים מאמצים למקסם את אצוות הייצור, אך הדבר תלוי בדרישות הלקוחות.
- מזג אוויר: חלק מאתרי החברה ממוקמים באזורים המתאפיינים באקלים חם או קר במיוחד. לאור זאת, שינויים עונתיים משמעותיים עשויים להתרחש בהתאם לתנאי מזג האוויר.
החברה מגבשת עקומת עצימות אנרגטית ביחס לכל מוצר נמדד בהתבסס על ביצועים לטווח-ארוך (ראו דוגמאות להלן). בדוגמאות שלהלן, הנקודות הכחולות משקפות ממוצעים היסטוריים משנים קודמות ואילו הנקודות האדומות משקפות את נתוני הרבעון העדכניים ביותר. שיפור במדד הביצועים (KPI) מושג אם נתוני העצימות האנרגטית הרבעוניים שדווחו נמוכים מנתוני העקומה הנומינליים, ונסיגה בביצועים מתרחשת אם נתוני העצימות האנרגטית גבוהים מנתוני העקומה.
היעד הוא השגת שיפור משנה לשנה בעצימות האנרגטית במעל 50% ממדדי הביצועים (KPIs) המבוססים על עצימות אנרגיה של מוצרים. בשנת 2019, 34 מתוך 63 (54%) מהמוצרים הנמדדים הציגו שיפור שנתי ממוצע, והחברה עמדה ביעד השנתי.
בשנת 2019 נרשם שיפור שנתי ממוצע ב-54% מהמוצרים הנמדדים.
שיתוף-פעולה עם שותפים חיצוניים בנאות חובב לשיפור היעילות האנרגטית
שיפור היעילות האנרגטית יכול לחרוג אל מעבר לגבולותיה התפעוליים של ICL, ולכלול שותפים חיצוניים, הפועלים יחד עם ICL לקידום חיסכון באנרגיה. "רמת נגב אנרגיה" היא תחנת כוח מבוססת גז טבעי בבעלות פרטית, הפועלת ברמת חובב, סמוך לאתר תרכובות ברום של ICL. החל בראשית 2019, ICL נאות חובב רוכשת קיטור בלחץ נמוך מ"רמת נגב אנרגיה". קיטור זה הוא תוצר-לוואי של תהליך הפקת החשמל בתחנת רמת נגב, ובעבר לא נעשה בו כל שימוש נוסף. קיטור חדש זה, הנרכש ממקור חיצוני, מחליף את מרבית הקיטור ש-ICL נאות חובב נהגה להפיק בעבר בעצמה באמצעות דודי חימום, ובכך מפחית באופן ניכר את צריכת הגז הטבעי של האתר. בעבור תחנת הכוח רמת נגב, השימוש המוגבר בקיטור המופק בה משפר את יעילות המרת האנרגיה של תחנת הכוח, שהפכה כעת לתחנת מחז"מ (מחזור משולב להפקת חום וחשמל). התוצאה המשולבת של שיתוף הפעולה בין שני האתרים היא גידול ניכר ביעילות הכוללת של שניהם, והפחתה בפליטות גזי החממה ופליטות אחרות בשניהם.
אנרגיה ביצירה – שימוש בתוצר-הלוואי מימן כדלק
באתר ICL ים המלח, מפעל הברום-כלור מייצר ברום וכלור לשימושים תעשייתיים שונים. במהלך תהליך הייצור הכימי, נוצר מימן. עד לאחרונה, המימן שלא נעשה בו שימוש במסגרת תהליך הייצור או שנמכר במימן דחוס, היה משוחרר לאטמוספרה. במסגרת יוזמה מקיפה להפחתת פליטות, אשר חייב את שריפתם של גזים מסוימים, הוחלט לעשות שימוש במימן העודף כדלק (שאינו יוצר פליטות למעט אדי מים) במקום בגז טבעי (דלק פוסילי). שינוי זה אפשר למפעל הברום-כלור להפחית את הפליטות לאוויר מבלי להגדיל את הפליטות הנובעות משריפת דלקים פוסיליים.
