מזעור ההשפעות הסביבתיות בעת הקמת תשתיות חדשות
בשל מאזן המים השלילי, מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח יורד בקצב של כ-1.1 מטר בשנה. נסיגת המפלס לאורך שנים, מחייבת את ICL להעתיק את תחנת השאיבה מדי 10-15 שנה צפונה (ראה איור להלן) וזאת על מנת לאפשר את המשך קיומה של התעשיה הכימית באזור ים המלח בד בבד עם המשך קיומה של תעשיית התיירות. במהלך שנת 2020 תשלים ICL את הקמתה של תחנת השאיבה החדשה – פי-9 – שתבוא במקומה של פי-88. מיקומה של התחנה החדשה – פי-9, מספק פתרון לטווח ארוך, ל כ-40 שנים הבאות.
הצורך בהקמת תשתיות חדשות בשל ירידת מפלס ים המלח
הקמתה של תחנת השאיבה (ת"ש) פי-9 כ-4 ק"מ צפונית לפי-88, מחייבת הארכת תעלת ההזנה בהתאם וכן את חציית מניפת הסחף של נחל צאלים.
מניפות סחף הינן תופעה גיאומורפולוגית בעלת חשיבות אקולוגית משמעותית באזורים מדבריים. בחוף ים המלח נוצרות מניפות הסחף בעקבות שינוי בגיאומטריה של ערוץ הזרימה. ערוץ הנחל מתרחב ביציאתו ממצוק ההעתקים מזרחה וכתוצאה מכך קטנה עוצמת הזרימה ומורבד סחף בקרקעית ערוץ הזרימה. כך, מערוץ קניוני עמוק בחלק ההררי, הנחל במניפת הסחף הופך לנחל רדוד רב ערוצים בדגם פזרות. בנוסף, תוואי הערוצים משתנה משיטפון לשיטפון בהתאם לסחף המורבד באופן המרסן את עוצמת המיחתור בתשתית הרכה של המניפה.
מניפת הסחף מאופיינת כמערכת אקולוגית שבה מתקיימת מערכת גיאומורפולוגית מרובת ערוצי זרימה רדודים שהתוואים שלה משתנים בין שנים, דבר היוצר מערכת דינאמית והטרוגנית בזמן ובמרחב.
מניפת נחל צאלים היא המניפה הגדולה והמפותחת ביותר מכלל המניפות ששרדו, ולכן החשיבות הגדולה לשמרה, ובזאת להגן על המגוון הביולוגי המתקיים בבית גידול זה.
כאמור, תעלת ההזנה חוצה את מניפת צאלים ועלה חשש לפגיעה משמעותית בתפקוד המניפה. נדרש איפוא לנקוט בכל האמצעים במטרה למזער ככל שניתן את ההשפעות של חציית המניפה. בנוסף, תעלת ההזנה חשופה לשיטפונות עונתיים בנחל ועלולה להינזק.
נוצר, אם-כך, צורך כפול - להגן על התעלה משיטפונות ובו זמנית לאפשר זרימה טבעית של המים בערוצי הזרימה על מנת לשמר את מניפת הנחל.
במסגרת תהליך הקמת תחנת השאיבה החדשה, קיימה ICL דיונים ממושכים ומעמיקים עם הרשויות וגורמי המקצוע בתחום השמירה על הסביבה – ובפרט רשות הטבע והגנים הלאומיים (רט"ג). זאת על מנת לייצר את האיזון הנדרש בין הצרכים התפעוליים ובין הצורך למזער את הפגיעה הסביבתית באזור רגיש אקולוגית.
מניפת נחל צאלים - מאפיינים אקולוגים של המרחב הצפוני
חלקה המזרחי של מניפת נחל צאלים משתרע מכביש 90 ועד למישורי הבוץ באזור נסיגת הים. מניפות סחף וערוצי נחלים הינם בתי גידול בהם מתרחשים תהליכי בניה והרס כחלק מהמחזוריות המקומית זאת בשל מאפייני הזרימה השיטפונית. במניפת צאלים בכלל ובחלק המזרחי בפרט מקצבי התהליכים מהירים יחסית כתוצאה מירידת מפלס ים המלח הגורמת לתופעות של עירוץ והתחתרות ושינויים באפיקי הזרימה. המערכת האקולוגית הנשענת על ביומסת היצור הראשוני מתפתחת בהתאם לתהליכים הגיאומורפולוגים. שינויים בדגם הזרימה של המים על פני הקרקע מובילים לשינויים בדגם פיזור הצומח ומגוון המינים, הבאים לידי ביטוי בהתייבשות אזורים בהם הייתה זרימה בעבר ובהתפתחות צומח במקומות אחרים כמו למשל בבולענים המנקזים אליהם את המים…
השטחים בתחום מניפת הסחף מהווים בית גידול לבעלי חיים שונים כגון: חרדון צב מצוי, צבי הנגב, זאב וצבוע מפוספס. ערוצי הנחלים ומניפות הסחף בכלל מהווים בתי גידול בעלי חשיבות אקולוגית רבה ביותר בשל כמות הביומסה הצמחית המהווה בסיס לפעילותם של בעלי החיים ובשל מגוון הנישות האקולוגיות המצויות בתחומן. צבי הנגב הנו מין דגל אשר אוכלוסיתו מונה עשרות פרטים בתחום המניפה.
מתוך: מערך מתעלים בנחל צאלים בחינת היבטים אקולוגים, מעוז אקולוגיה וסביבה, מרץ 2016.
תת"ל 35א' היא התכנית שמכוחה הוקמה תחנת השאיבה פי-9 ותעלת ההזנה החוצה את נחל צאלים. בתת"ל באות לידי ביטוי ההסכמות בין ICL לרשויות ולארגוני הסביבה. בהתאם להסכמות אלו הוקמו 7 מעברי מים (מתעלים) ברוחב משתנה (18-80 מ') מעל התעלה החפורה וזאת על-מנת לאפשר למי השיטפונות לעבור בערוצי הזרימה המקוריים ללא פגיעה בתעלת ההזנה ותוך שמירה על דגם של מניפת פזרות. מצידה המזרחי של תעלת ההזנה, יותקנו מתקנים לשיכוך מהירות הזרימה ופיזור מי הנגר כדי למנוע העמקת הערוצים ומחתור ביציאה מהמתעלים. בנוסף, משמשים המתעלים פרוזדור אקולוגי לטובת מעבר לבעלי חיים.
מיקום מתעלים על רקע תאי שטח - ערכיות אקולוגית
על מנת לוודא שאין פגיעה במי תהום ואין פגיעה בצומח באזור, מתבצע ניטור שוטף של המניפה באמצעים הבאים:
- הקמת 10 פיזומטרים למדידת איכות ומפלס מי אופק החלוקים.
- ניטור לאורך זמן של הצומח: ניטור עצי שיטה, חתכי צומח ומיפוי דו-שנתי באמצעות רחפן למדד NDVI )כמות הפעילות הפוטו-סינטטית) בכל שטח המניפה שממזרח לכביש 90 .
- ניטור ומיפוי מים בתת הקרקע באמצעות תהודה מגנטית ומכ"מ חודר קרקע.
- במהלך חפירת תעלת ההולכה בוצע פיקוח צמוד ע"י פקח התשתיות של רט"ג שווידא שתחתית תעלת ההזנה נמצאת מעל אופק חלוקים ובכך שמתאפשרת חדירות מים ממערב למזרח מתחת לתעלה.
במידה שימצא בעקבות הניטור הנ"ל שקיימת השפעה סביבתית מהותית בעקבות חציית תעלת ההזנה את הנחל, ICL תעשה את ההתאמות הנדרשות על-מנת למזער את ההשפעה על מניפת נחל צאלים.
