איכות האוויר
זיהום אוויר מורכב מחומרים, גזים וחלקיקים הנישאים באוויר, בין אם ממקורות טבעיים ובין אם כתוצאה מפעילות אנושית. פעילות אנושית, דוגמת הפקת אנרגיה, פעילות תעשייתית וחקלאית ותובלה, אחראית ליצירת מרבית המזהמים. בין המזהמים הנפוצים בתעשייה ניתן למנות תחמוצות חנקן (NOx), תחמוצות גופרית (SOx), חומר חלקיקי (PM), תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), ועוד.
שמירה על איכות האוויר באתרי הייצור והפחתת הפליטות לאוויר מהוות יעד מרכזי במסגרת האסטרטגיה הסביבתית של ICL. החומרים האופייניים הנפלטים לאוויר הם בעיקר תרכובות אנאורגניות וחלקיקים, ומיעוטם תרכובות אורגניות נדיפות. ICL מנטרת באופן קבוע את פליטות המזהמים על מנת לפקח ולאתר פליטות בלתי מבוקרות, בהתאם לדרישות החוק והתנאים הקבועים ברישיונות העסק של כל אחד מן האתרים, תוך שימוש בטכנולוגיות מקובלות. יתרה מכך, ICL נוקטת בצעדים להפחתת פליטות מזהמים שונים לאוויר בדרכים שונות, כגון יישום פתרונות חדשניים למניעת פליטות ומעבר לדלקים נקיים יותר.
על מנת להבטיח את קידום מאמצי הפחתת הפליטות ואת הציות לכל הוראות הרגולציה הקשורות לאיכות האוויר (בדגש על חוק אוויר נקי הישראלי), קבעה ICL את היעדים הכלל-ארגוניים הבאים בתחום פליטות לאוויר:
- הפחתה של 15% בפליטות גלובליות של תחמוצות חנקן (NOx) ממקורות מוקדיים עד שנת 2022, בהשוואה לשנת 2016. עד שנת 2019 כבר הושגה הפחתה של 4% (27% מהיעד).
- הפחתה של 35% בפליטות גלובליות של תחמוצות גופרית (SOx) ממקורות נקודתיים עד שנת 2020, בהשוואה לשנת 2016. עד שנת 2019 כבר הושגה הפחתה של 51% (היעד הושג ויותר מכך, הודות לצעדי הפחתה אקטיביים).
- הפחתה של 40% בפליטות אמוניה (NH3) ממקורות נקודתיים ב-ICL ישראל עד שנת 2020, בהשוואה לשנת 2016. עד שנת 2019 כבר הושגה הפחתה של 63% (היעד הושג ויותר מכך, בחלקו הודות לצעדי הפחתה אקטיביים, אך גם הודות להשבתה בת 3.5 חודשים לצורכי תחזוקה במתקן החומצה החנקתית ב-ICL חיפה דח"כ).
צעדי ההפחתה העיקריים בשנת 2019 ובשנים הקרובות הם:
- 2019: שנת פעילות מלאה של דוד קיטור חדש, ביעילות גבוהה, בתחנת הכוח החדשה בסדום (הושלם).
- 2019: התקנת מתקנים קטליטיים חדשים ומשופרים במפעל ייצור החומצה הגופריתית השני של ICL רותם (הושלם).
- 2019: יישום טכנולוגיה חדשה לטיפול בפליטות אמוניה בארובת מתקן האמוניום החנקתי ב ICL חיפה דח"כ (הושלם).
- 2021: יישום טכנולוגיה חדשה לטיפול בתחמוצות חנקן בארובת מתקן החומצה החנקתית ב-ICL חיפה דח"כ אמצעי הפחתה זה תוכנן במקור לשנת 2019, אך מאז אותר פתרון טכנולוגי עדיף, אשר יפחית גם פליטות חמצן דו-חנקני בנוסף להפחתת המתוכננת של תחמוצות חנקן. יישום טכנולוגיה זו, בתיאום ובאישור הרשויות בישראל, מצוי כעת בעיצומו וצפוי להיות תפעולי באופן מלא עד אמצע 2021.
- 2021: הפסקת שריפת פצלי שמן ב-ICL רותם ומעבר לגז טבעי.
ICL צופה המשך ירידה בהיקף הפליטות לאוויר במהלך השנים הקרובות, בעוד החברה ממשיכה ביישום הוראות באתריה בישראל, לרבות צעדי ההפחתה שצוינו לעיל וצעדים נוספים שטרם נקבעו.
הערה: בטבלאות להלן, שנת 2008 מוצגת כשנת הבסיס המשמשת את ICL למדידת ביצועיה בטווח הארוך (בנוסף למדידת ביצועים בטווח הקצר, משנה לשנה). הנתונים המוצגים להלן מורכבים מפליטות ממקורות מוקדיים.
להלן המגמות השנתיות בצריכת אנרגיה ישירה ועקיפה. מאז שנת 2008 הפחיתה ICL את היקף הפליטות המוקדיות של תחמוצות הגופרית (SOx) ב-68%; את היקף הפליטות המוקדיות של תחמוצות החנקן (NOx) ב-87%; את היקף הפליטות המוקדיות של חלקיקים (PM) ב-78%; ואת את היקף הפליטות המוקדיות של תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) ב-3%. הפחתות אלו נבעו בעיקר מהמעבר המשמעותי שביצעה החברה לשימוש בגז טבעי במתקני ICL בישראל, לצד הפחתות ושיפורים נקודתיים בנתוני הפליטות באתרים אחרים. ראו הסברים פרטניים לשנת 2019 להלן.
היקף פליטות תחמוצות הגופרית (SOx) מושפע מאוד מפעילות הייצור במתקני החומצה הגופריתית ב-ICL רותם. בשנת 2019 הסך הכולל של פליטות תחמוצות גופרית ב-ICL רשם ירידה של 26% בהשוואה לשנת 2018, הפחתות משמעותיות אלה מיוחסות כמעט בשלמותן להתקנתם של מתקנים קטליטיים חדשים, מתקדמים ומשופרים בשני מתקני ייצור החומצה הגופריתית של רותם (מתקן 10 ב-2018, מתקן 11 ב-2019). הדבר הביא גם לירידה משמעותית במונחים יחסיים של פליטות SOx לסך כמות ייצור פוספט.
בשנת 2019 נרשמה ירידה של 5% בפליטות תחמוצות החנקן (NOx) בהשוואה לשנת 2018, ושל 24% בהשוואה לשנת 2017. הירידה בשנתיים אלה נובעת בעיקר מהתקנתו של דוד חימום חדש ויעיל ביותר בתחנת הכוח החדשה בסדום. תחנת הכוח החדשה החלה בפעילות מלאה באוגוסט 2018, ושנת 2019 הייתה שנת הפעלתה המלאה הראשונה.
פליטות החלקיקים (PM) בשנת 2019 רשמו ירידה בשיעור 37% בהשוואה לשנת 2018. מרבית ההפחתה מיוחסת לירידה משמעותית בפליטות החלקיקים במתקן דשני הפוספט של ICL רותם. חלק נוסף בהפחתה מיוחס לצמצום הפעילות במכרה רותם צין. שני גורמים אלו הביאו גם לירידה משמעותית בסך הכולל של פליטות חלקיקים לכמות תוצרת פוספט ב-ICL, ראו להלן.
עם זאת, הפעלת תחנת הכוח החדשה הביאה גם לעלייה בלתי-נמנעת (18% בשנת 2018) בפליטות התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC), עקב הגידול הניכר בצריכת גז טבעי. אף על פי כן, היקף פליטות התרכובות האורגניות הנדיפות עודנו נמוך ב-11% מרמתו בשנת הבסיס 2008, וככלל נחשב להיקף נמוך ביותר ביחס לפליטות אחרות לאוויר הקשורות לפעילות כיל והמתוארות בדוח זה. המעבר המשמעותי שביצעה כיל לייצור עצמי של חשמל בתחנת המחז"מ החדשה והיעילה של כיל אף מאפשרת הפחתה עקיפה של פליטות
במקביל לירידה המשמעותית בפליטות תחמוצות חנקן וחלקיקים, תחנת הכוח החדשה בסדום הביאה גם לעלייה בלתי-נמנעת (עלייה של 8% בשנת 2019 בהשוואה ל-2018, או של 29% בהשוואה ל-2017) בפליטות התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC), עקב הגידול הניכר בצריכת גז טבעי. היקף פליטות התרכובות האורגניות הנדיפות ב-2019 עודנו נמוך ב-3% מרמתו בשנת הבסיס 2008, וככלל נחשב להיקף נמוך ביותר ביחס למרבית הפליטות האחרות לאוויר הקשורות לפעילות ICL והמתוארות בדוח זה. המעבר המשמעותי לייצור עצמי של חשמל בתחנת המחז"מ החדשה והיעילה של ICL אף מאפשר הפחתה עקיפה של פליטות בתחנות כוח חיצוניות אחרות.
סך פליטות האמוניה הגלובלי של ICL בשנת 2019 רשם ירידה של 63% בהשוואה לשנת 2018, בעיקר עקב ירידה משמעותית בפליטות ב-ICL סין YPH. פליטות אמוניה הן לרוב נמוכות מאוד בהשוואה למרבית סוגי הפליטות האחרים הקשורים בפעילות ICL והמתוארים בדוח זה. פליטות האמוניה של ICL בישראל תלויות במידה רבה מאוד בייצור חומצה חנקתית ואמוניום חנקתי ב-ICL חיפה דח"כ. בשנת 2019, פליטות אלה הופחתו גם הן, בחלקן עקב יישום טכנולוגיה חדשה לטיפול באמוניה בארובת מתקן האמוניום החנקתי, אך גם עקב השבתה לצורכי תחזוקה למשך 3.5 חודשים של מתקן החומצה החנקתית ב-ICL חיפה דח"כ.
