שיקום מצבורי המלח
מערומי המלח ב-Sallent
מצבור המלח El Cogulló נפתח בשנת 1977, לשם אגירת עודפי מלח מפעילות הפקת האשלג במכרה Vilafruns. מתחם אגירת המלח שימש את החברות שהפעילו את המכרה לפני ICL איבריה. ביום 30 ביוני 2019 נסגר המצבור ו-ICL איבריה נקטה מאז בצעדים ראשונים בתהליך השיקום.
ICL איבריה נקטה בצעדים ראשונים בתהליך השיקום, כחלק ממחויבותה לחתור לפעילות כרייה בת-קיימא.
La Botjosa היא מושבת כרייה שהוקמה בשנות השלושים של המאה העשרים בסמיכות למפעל Sallent, ושימשה למגורי העובדים במכרה ומשפחותיהם. בסמוך לאתר זה מצוי מצבור מלח הנושא אותו שם, ששימש בעבר לאגירת עודפי מלח מפעילות הפקת האשלג טרם פתיחת מצבור Cogulló.
מצבור זה אינו פעיל החל מראשית שנות השבעים של המאה העשרים, כאשר חברת האשלג הממשלתית Potasas Ibéricas סגרה אותו לצמיתות. על אף שמעולם לא עשתה בו כל שימוש, ICL איבריה מחויבת לשיקומו של המצבור, ובמהלך השנים האחרונות בוצעו מספר צעדים מניעתיים וניהול סביבתי. במהלך 2019 ערכה החברה סקרים שונים של המצבור במסגרת תוכנית השיקום.
תהליך השיקום
באפריל 2011 הכריזה ICL איבריה על תוכנית Phoenix להתחדשות אגן הכרייה במחוז Bages. התוכנית שואפת להגיע לקיימוּת כלכלית, חברתית וסביבתית מלאה של פעילות הכרייה, במקביל להעברה הדרגתית של פעילות הייצור במכרה Vilafruns למכרה Cabanasses (Súria).
תוכנית רב-שנתית לשיקום מצבורי המלח של ICL איבריה מצויה כיום בעיצומה, תוך מיקוד המאמצים בטיפול בשפכים ובוצה.
תוכנית השיקום שהוצעה על-ידי ICL איבריה כוללת את שיקום מצבורי המלח La Botjosa ו-Cogulló, במקביל לטיהור המלח לשם יצירת ערך ולהשבתו בחזרה אל שרשרת הערך באמצעות מכירתו כמוצר.
על מנת ליישם תוכנית שיקום הלוקחת בחשבון היבטים סביבתיים, חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים, ICL איבריה ביצעה וניתחה, בסיוע צוות מומחים, מחקר מפורט הכולל 6 חלופות מוצעות, בטרם בחרה בחלופה המתאימה ביותר, בהתאם לידע הטכני הזמין נכון לעת הזו:
החלופה שנבחרה על-ידי החברה, לאחר שנלקחו בחשבון היבטים סביבתיים, חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים, ואשר החברה חלה ביישומה, הייתה החלופה המשלבת בין פינוי המלח משני המצבורים לשם מסחורו באמצעות הקמת מפעל חדש לטיהור מלח, לבין פינוי יתרת המלח אל הים באמצעות צינור מאסף חדש.
התהליך
בהתאם לתוכנית השיקום שהוצעה על-ידי ICL ותוכנית-האב העירונית של האזור, תהליך השיקום של שני מערומי המלח יחל בשיקום מצבור La Botjosa. עבודות השיקום צפויות לארוך כחמש שנים ממועד תחילת העבודה, בתלות בקבלת כל ההיתרים הנדרשים (הצפויים להתקבל במהלך 2020).
עם סיום הקמתו של הצינור המאסף החדש, שיקומו של מצבור La Botjosa יוכל להתבצע בתיאום עם תחילת עבודות השיקום במצבור Cogulló. ההערכות בדבר הזמן שיידרש לשיקומו של מצבור זה עומדות על כ-46 שנה.
שיעור הפעילות צפוי להגיע, לאחר השקת הצינור המאסף החדש והתשתיות הנדרשות האחרות, להיקף ממוצע של כ-1,050,000 טון בשנה.
על מנת לשקם את המצבור, יש תחילה להפיק את המלח, ולאחר מכן לטהרו. לשם כך יעשה שימוש במערכת (מכונת גריסה או ציוד דומה) לטחינה והסרה שטחית של המלח. המלח שהופק יועבר למפעל הייצור המרכזי, שם יעבור תהליך טיהור. משם, חלק מן התוצרת תועבר למסחור, ויתרתה תועבר לים באמצעות הצינור המאסף החדש.
שיפור איכות מים על פני הקרקע ומי תהום
ICL איבריה נקטה בצעדים רבים, מניעתיים במרבית המקרים, לצורך בקרה וניהול סביבתי של מצבורי המלח ב-Súria ו-Sallent. היעד שהציבה החברה הוא מניעת חדירתם ומהילתם של מים מליחים במים שפירים, ויצירת מערכת יחסים בת-קיימא עם האזורים הסובבים.
ICL איבריה הקימה נקודות איסוף חדשות והקימה מספר רב של נקודות בקרה לניתוח כמותי ואיכותי של המים. בנוסף, החברה נקטה ונוקטת באמצעים שנועדו למזער את הצטברות המלח במצבורים וכן אמצעים לבקרת מי תהום.
גם במצבור המלח ב-Súria ננקטו צעדים מניעתיים. בשטח ערימת המלח החדש ביותר בוצע איטום מלא למים, ומוקמת מערכת ניקוז מורכבת. ICL איבריה ערכה בעבר תוכנית מחקר מקיפה, לרבות חפירת תעלות וקידוחי מחקר על מנת לאמוד ולהעריך את איכות הקרקע באתר Súria, ולוודא שכל המים המליחים מנוהלים כיאות.
התפלת קרקע
עם פינויה של הקרקע במהלך תהליך פינוי המלח, הקרקע שתחת מצבורי המלח La Botjosa ו-Cogulló תעבור שטיפה, לשם הסרת שאריות מלח.
בריכות ותעלות התחימה הקיימות, כמו גם מערכות מניעתיות ומתקנות אחרות שנועדו להבטיח בקרה על זרימת השפכים, יתוחזקו עד למועד בו כלל החומרים המליחים פונו משטח המצבורים.
רצים במעלה ההר – אירוח "מרוץ הפעמון"
300 רצים השתתפו בתחרות ריצה ייחודית, אשר אורגנה על-ידי תושבי מחוז Bages. זוהי הפעם השלישית שבה ICL איבריה עושה שימוש בהר על מנת לארח את האירוע.
