גזי חממה ושינויי אקלים
במסגרת חזון הקיימוּת של ICL לשנת 2030, החברה קבעה יעדים שאפתניים להתמודדות עם שינוי האקלים. על אלו נמנים השגת הפחתה של 45% מסך הפליטות במכלול 1+2+3 עד שנת 2030 (כאשר שנת 2008 משמשת כשנת הבסיס), והפחתה של 3% (משנה לשנה) משנת 2019 ואילך.
שינוי האקלים, או התחממות גלובלית, משמעם עלייה בטמפרטורה הממוצעת הנמדדת על פני כדור הארץ. שינוי אקלים נגרם בעיקר כתוצאה מן השימוש בדלקים פוסיליים, המביא לפליטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים לאוויר. גזים אלה גורמים לאגירת חום באטמוספרה, תופעה העשויה לגרום להשפעות שונות על מערכות אקולוגיות, לרבות עליית מפלס פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים, בצורת ועוד.
עד שנת 2019, פליטות גזי החממה הגלובליות של ICL הופחתו ב-24% בהשוואה לשנת הבסיס 2008. הפחתה זו מהווה 53% מיעד ההפחתה שהציבה החברה עד שנת 2030.
ICL נקטה ונוקטת באמצעים שונים על מנת להמשיך בהפחתת פליטות גזי החממה שלה. הצעדים העיקריים כבר ננקטו ו/או מתוכננים בשנים הקרובות, וכוללים:
- מניעה או הפחתה של פליטות גזי חממה תהליכיות: החלפת SF6, גז אינרטי אשר שימש בייצור מגנזיום, בגז HFC134a, הביא לצמצום משמעותי בפליטות גזי החממה בICL- מגנזיום ים המלח. בנוסף, החברה הפעילה מערכת חדשנית אשר הביאה לצמצום של כ-60% בפליטות החמצן הדו-חנקני ביחס לכל טון מיוצר של חומצה חנקתית ב-ICL חיפה דח"כ. שני המיזמים זכו לאישור מנגנון CDM של האו"ם.
- העברת מתקני הייצור של ICL בישראל לשימוש בגז טבעי: לגז טבעי יתרונות סביבתיים רבים, לרבות הפחתת פליטות גזי חממה ליחידת אנרגיה שיוצרה.
- הגברת היעילות האנרגטית: החברה מוציאה משימוש טכנולוגיות ייצור שאינן יעילות, מייעלת את מתקני הייצור שלה, מגבירה את יעילות צריכת החום והקיטור, עושה שימוש בחום שיורי ומפחיתה את צריכת החשמל לתאורה ומיזוג אוויר.
- שימוש באנרגיות מתחדשות: כחלק מחזון הקיימוּת של ICL לשנת 2030, הציבה החברה יעד הגדלה שנתית של סך צריכת האנרגיה המתחדשת ב-20% (משנה לשנה), משנת 2019 ואילך, המחליפה בהדרגה אנרגיה המבוססת על דלקים פוסיליים. לאור זאת, במהלך 2018-2019 ביצעה ICL מעבר, במרבית אתריה באירופה, לצריכת 100% חשמל ממקורות מתחדשים. יתרה מכך, בשנים הקרובות בכוונת החברה להתקין יכולות הפקת חשמל פוטו-וולטאיות (אנרגיה סולארית) במקומות המתאימים ובשטחים הזמינים בתחום שטחיה התפעוליים באתרים בישראל, ספרד, גרמניה, ובמדינות נוספות.
- הפסקה עתידית של שריפת פצלי שמן: מזה מספר עשורים, מפעילה ICL רותם בישראל את מתקן PMA, תחנת מחז"מ (מחזור משולב של חום וחשמל) המופעלת על בסיס פצלי שמן, המופקים כחלק מפעילות כריית הפוספט במכרות פתוחים שמבצעת רותם. השימוש בפצלי שמן זכה בזמנו לעידוד מצד הממשלה הישראלית, ונתפס בזמנו כמקור דלק חלופי לנפט. בשנים שחלפו מאז נתגלו מאגרי הגז הטבעי הגדולים במים הכלכליים של ישראל, ופצלי שמן נחשבים כיום למקור דלק לא אטרקטיבי, עקב ההיקפים הגבוהים יחסית של פליטות לאוויר וגזי חממה הנוצרים בעת בעירתם. לאחרונה השלימה ICL רותם תוכנית לסגירתו של מתקן פצלי השמן PMA עד סוף שנת 2021. החשמל והקיטור הנדרשים יסופקו במקום זאת ממתקנים חדישים יותר, המבוססים על גז טבעי, מה שיביא לצמצום ניכר של פליטות גזי החממה ופליטות אחרות.
הערה: בטבלה להלן, שנת 2008 מוצגת כשנת הבסיס המשמשת את ICL למדידת ביצועיה בטווח הארוך (בנוסף למדידת ביצועים בטווח הקצר, משנה לשנה).
להלן המגמות השנתיות בסך הפליטות של גזי חממה בחלוקה לפי רמות (כל הנתונים הומרו למונחי שווה-ערך פחמן דו-חמצני – CO2e). ניתוח מצאי גזי החממה הכולל של ICL מבוסס על מתודולוגיית פרוטוקול גזי החממה. הפליטות הנמדדות כוללות את גזי החממה הבאים: CO2 (פחמן דו-חמצני), CH4 (מתאן), N2O (חמצן דו-חנקני) ו- HFCs\HCFCs (גזי קירור דוגמת פריאון). נתוני הפליטות לשנת 2008 בפרט כוללים גם פליטות SF6 (גופרית הקסאפלואורידית), אך השימוש בחומר זה ב-ICL הופסק מאז (ראו לעיל), והחל משנת 2010 ישנן אפס פליטות SF6 בכל פעילויות ICL. בכל השנים, ב-ICL אפס צריכה/פליטה של PFCs ו-NF3.
פליטות גזי חממה 2019 בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים
| גלובלי | ישראל | מחוץ לישראל | |
|---|---|---|---|
| סך פליטות גזי חממה | 3,194,309 | 2,198,489 | 995,819 |
| מכלול 1 (אלפי טונות CO2e) | 2,496,315 | 1,948,350 | 547,965 |
| מכלול 2 מבוסס שוק (אלפי טונות CO2e) | 612,199 | 169,553 | 442,646 |
| מכלול 3 (אלפי טונות CO2e) | 85,794 | 80,586 | 5,208 |
סך פליטות גזי החממה הופחת ב-24% בהשוואה לפליטות שנת הבסיס 2008. נתון זה מהווה 53% מיעד ההפחתה הגלובלי המתוכנן של ICL עד שנת 2020. רוב ההפחתות נרשמו בפליטות של מכלול 1 ו-2.סך פליטות גזי החממה של ICL בשנת 2019 ירד ב-4% בהשוואה לשנת 2018, ובכך עבר את יעד ההפחתה השנתי, שנקבע על 3% משנה לשנה.
ההפחתה בשנת 2019 נבעה בעיקרה מירידה בפליטות מכלול 2 באתרי ICL אירופה. חלק מהפחתה זו נבע מיוזמת החברה לרכוש 100% חשמל ממקורות מתחדשים (מתחילת 2019) עבור חלק מאתרי ICL בהולנד ובגרמניה (ראו פרטים נוספים כאן). גם במקרים שבהם ICL טרם הגיעה ל-100% רכישת חשמל ממקורות מתחדשים בשנת 2019, מרבית ספקי החשמל של אתרי ICL באירופה הפחיתו את רמת הפליטות בהפקת החשמל שלהם, מה שהביא לירידה במשתני הפליטות ולפליטות עקיפות נמוכות יותר.
מגמה מרכזית בפליטות בין השנים 2017-2019 קשורה לתחנת הכוח החדשה בסדום. תחנת כוח (מחזור משולב) יעילה זו מספקת כמעט את כל תצרוכת החשמל של אתרי ICL בישראל החל מחודש אוגוסט 2018. 2019 הייתה שנת הפעילות המלאה הראשונה של תחנת הכוח החדשה. החשמל המופק בה הוא בעל טביעת רגל פחמנית נמוכה בהרבה בהשוואה לחשמל שנרכש בעבר ממקורות חיצוניים, מה שמאפשר הפחתה משמעותית בפליטות מכלול 2. עם זאת, פליטות מכלול 1 כוללות כעת תוספת של אובדן הנובע מבעירת גז טבעי בתחנת הכוח החדשה (רמה מסוימת של אובדן תמיד קיימת, על אף רמת היעילות הגבוהה של התהליך). בנוסף, חלק ניכר מהחשמל המופק בתחנת הכוח החדשה נמכר על-ידי ICL לרשת החשמל הארצית בישראל וללקוחות חיצוניים (סך כולל של 540 אלף מגה-וואט/שעה בשנת 2019, כ-30% מהחשמל שהופק בתחנה). בראייה כוללת, סך פליטות גזי החממה ב-ICL ישראל בפרט עלה ב-4% (כ-80 אלף טון שווה-ערך פחמן דו-חמצני) בשנת 2019 (שנת ההפעלה המלאה הראשונה של תחנת הכוח החדשה), בהשוואה לשנת 2017 (לפני תחנת הכוח החדשה). עם זאת, החשמל שהופק על-ידי ICL ונמכר ללקוחות חיצוניים מחליף את הפקתו של חשמל עתיר-פחמן באמצעות תחנות כוח יעילות פחות. בהתבסס על נתוני פליטות הזמינים לציבור ביחס לתפוקות חשמל אחרות בישראל, החברה מעריכה חסכון של כ-190 אלף טון שווה-ערך פחמן דו-חמצני בפליטות שנמנעו בקרב לקוחות חיצוניים. כלומר, בראייה רחבה יותר, תחנת הכוח החדשה מאפשרת הפחתת השפעת האקלים הכוללת של מדינת ישראל (בנוסף ליתרונות סביבתיים אחרים).
בשנים קודמות, בין השנים 2015 ו-2016, סך פליטות גזי החממה של ICL עלה ב-20%. רובה של עלייה זו מיוחס להכללת נתוני ICL סין YPH, החל משנת 2016 (פעילות שנרכשה בשלהי 2015) במצאי פליטות גזי החממה של ICL. מרבית פליטות גזי החממה של המיזם המשותף YPH נובעת ממפעל הפוספט והדשנים הגדול, 3C, ומיוחסת לצריכת חשמל ממקורות חיצוניים, פליטות פחמן דו-חמצני בתהליך האסידולציה של סלע פוספט ושריפת פחם. גורם נוסף לעלייה בשנת 2016 הוא סיומן של שביתות ועיצומי עובדים שאירעו במהלך 2015, והחזרה לרמות פעילות ייצור רגילות באתרי ICL ים המלח ו-ICL נאות חובב.
ICL זכתה בציון “A-“ על דיווח הפחמן שלה לשנת 2019 במסגרת CDP (הפרויקט הבינלאומי לדיווח פליטות פחמן), הציון הגבוה ביותר מקרב כל החברות שבסיסן בישראל, וגבוה ביותר (במשותף) בקרב יצרניות הדשנים הגלובליות. הישג זה מכיר בפרקטיקות הניהול המתקדמות של ICL בתחום שינוי האקלים ויוזמותיה המוצלחות להפחתת פליטות גזי חממה.
ICL צופה ירידה בסך הכולל של פליטות גזי חממה בשנת 2020, המשך קידום המעבר של אתרי ICL אירופה לחשמל ממקורות מתחדשים, ועקב הירידה בפעילות בחלק מאתרי ICL עקב משבר הקורונה.
פעולה מתואמת למאבק בשינוי האקלים: חתירה להפחתה של 90% בפליטות פחמן דו-חמצני במחוז Zeeland
מספר חברות תעשייתיות גדולות, ובהם ICL Terneuzen, הפועלת במחוז Zeeland שבדרום-מערב הולנד, גיבשו תוכנית אקלים שאפתנית. החברות התעשייתיות, עליהן נמנות כמה מצרכניות האנרגיה הגדולות במחוז, מתכננות להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני שלהן בשיעור של 85%-90% עד שנת 2050, בהתאם להסכם פריס לעניין שינוי האקלים.
החברות ממחוז Zeeland הלוקחות חלק בתוכנית האקלימית כוללות את ICL הולנד Terneuzen, Yara (הממוקמת ב-Sluiskil), בתי זיקוק Zeeland (הממוקמים ב-Nieuwdorp), Trinseo, Dow Benelux ו-Cargill (הממוקמת ב-Sas van Gent). התוכנית האקלימית פותחה בשיתוף עם חברות ממחוזות West Brabant ו-Flanders, ומעודדת שימוש בחום השיורי ובחומרי הפסולת המופקים על-ידי חברות אחרות.
החברות גיבשו מפת דרכים הכוללות צעדים דרושים להגשמת היעד. התוכנית כוללת אחסון ומִחזוּר פחמן דו-חמצני, כמו גם שימוש במימן.
